אורח חיים בריארפואה משלימה

איך לעשות שינוי אמיתי בחיים?

אם אתם מרגישים שלא מעריכים אתכם בעבודה או הזוגיות לא מאפשרת לכם להיות מאושרים המשיכו לקרוא את המדריך איך לעשות שינוי גדול בחיים

אם אתם מרגישים שלא מעריכים אתכם בעבודה או הזוגיות לא מאפשרת לכם להיות מאושרים המשיכו לקרוא את המדריך איך לעשות שינוי גדול בחיים

אנו חיים בעידן אינטנסיבי, תחרותי, מוצפים במידע שמתעדכן ומתחדש כל הזמן ונשאבים לתוך תרבות הצריכה. רבים מאיתנו חשים שהשליטה בחייהם ניטלת מהם, כי הרצון להתחדש ולהתאים לנורמות ולציפיות בתוך תחרות, גוזל מרובנו כוחות ותעצומות נפש רבות. לכן, רבים פונים לשיטות אזוטריות שונות ול"רפואה משלימה" בניסיון למצוא מזור לגוף-נפש, לרוח ולנשמה.

ישנן דרכים שונות ורבות שיכולות להשיג לנו שליטה בחיינו, ובעיקר כדי ליצור את מציאות חיינו כפי שאנו רוצים שתהיה ותראה, כשאנו מעצימים את רמת המודעות שלנו, ובכך מכירים ומודעים לייעוד הגבוה שלנו ולנתיב הצמיחה והאושר שלנו. אחת הדרכים ללמידה ולהתפתחות היא סדנה קבוצתית, בה אנו לומדים ומתנסים בשיטות ריפוי ואבחון מגוונות, תוך דגש על שילוב תכנים מהחיים לקבלת תשובות של "כאן ועכשיו". תשובות אלה מקדמות פתרונות בחיים ומפיקות תובנות, למניעת הישנות אותן הבעיות ליצירת חיים מודעים, מאושרים וקלים יותר.
המסר ומוטיב העיקרי בלמידה זו היא: "הקלות הנסבלת של החיים".

מדוע קלות? ומדוע נסבלת? מכיוון שלמדתי, (כמו רבים אחרים ואהובים), שבעקבות החיבור לדברים שאוהבים ולא צריכים, שרוצים ולא חייבים, החיבור לשמחה ולאהבה כמובן, מגיעה הקלות בחיים, שהיא בעצם מאוד פשוטה ולא מתוחכמת.

אז מדוע אנו שוגים שוב ושוב?

מדוע אנו עוסקים במקצוע בו אנו לא ממצים את כל, או לכל הפחות את רוב, הפוטנציאל הטמון בנו? התשובה: כי בראש ובראשונה אנו זקוקים לפרנסה שתממן את הוצאותינו המיידיות, ואין לנו פנאי למצוא עבודה שגם תהנה אותנו.

מדוע אנו נשארים במקום עבודה בו לא מעריכים אותנו כראוי, ואולי אף מזלזלים בנו? התשובה: כי אנו לא מוצאים ברירות עבודה אחרות, ולכן אנו נאלצים לספוג את העלבונות מדי יום ביומו.

מדוע אנו נשארים בקשר עם כל מיני חברים או חברות לכאורה שלא ממש מוצאים חן בעיננו, למרות שאנו יודעים שאי שם מחכה לנו חבר אמת, אז לבינתיים…? כי אנו מעדיפים להיות בקשר חברתי כלשהו, גם אם איננו מספק דיו. אנו לא רוצים להישאר לבד.

מדוע אנו ממשיכים להתגורר באותה העיר ובאותו ישוב ואולי אף באותה שכונה בה הסביבה והאנשים אינם לטעמנו, ואין אנו מרגישים ממש ב"בית"? כי אין לנו מספיק כסף להעתיק את מגורנו למקום אחר. השינוע בכל מקרה מאוד קשה וגם כרוך בעלויות. אנו מסתפקים לבינתיים ב"מה שיש".

מדוע אנו לא מוצאים זמן לתחביב אהוב שלנו? כי אנו עסוקים כל הזמן במילוי חובותינו, ועד שאנו מתפנים לדברים שאנו אוהבים, אנו כבר עייפים מדי. או אולי אנו אפילו לא יודעים מהו תחביבנו, או איזה דברים אנו אוהבים לעשות.

התשובות בראייה מפוכחת

שמתם לב בוודאי למחשבת ה"צריך" והאין ברירה שריחפה על שורות אילו. אנא, התנתקו לרגע מהגורם האובייקטיבי, ונסו לחוש האם אתם חשים את הכובד ואת המחנק שחשיבה זו גורמת? אם כן, הייתם רוצים שינוי? הייתם רוצים להתחבר לאיזושהי תחושה של הקלה? של שחרור? של חיבור לקלות?

אם כן, נתקדם הלאה, ונראה עכשיו את התשובות בראייה מפוכחת יותר:

אנו עוסקים במקצוע בו אנו לא ממצים את כל, או לכל הפחות את רוב, הפוטנציאל הטמון בנו, כי אנו לא מאמינים ביכולתנו מספיק כדי להעיז ולבטא אותה במלואה, למרות הקשיים האובייקטיביים.

אנו נשארים במקום עבודה בו לא מעריכים אותנו כראוי, ואולי אף מזלזלים בנו, כי אנו לא מכבדים את עצמנו.

אנו נשארים בקשר עם כל מיני חברים או חברות לכאורה שלא ממש מוצאים חן בעיננו, כי אנו לא אוהבים ומעריכים מספיק את עצמנו, ובאותה מידה איננו חשים אהובים ומוערכים על ידי אחרים.

אנו ממשיכים להתגורר באותה העיר ובאותו ישוב ואולי באותה שכונה בה הסביבה והאנשים אינם לטעמנו, כי אנו לא מאמינים שיש בנו יכולת ועוצמה להחליף מקום מגורים עם כל האנרגיות וההוצאות הכספיות הכרוכות בכך.

אנו לא מוצאים זמן לתחביב אהוב שלנו, כי אנו עסוקים ב"צריך" ולא ב"אפשר" ו"בכדאי".

יצירת שינוי בחיים בעזרת אימון אישי

להתחבר אל הייעוד הגבוה

אני בטוחה שחלק מכם התגברו על חלק או על כל המכשולים המצוינים לעיל, אבל יש כאלו ביננו שלא מצליחים להתגבר עליהם. מכיוון שהורגלנו לתחכום, לשנינות המחשבתית, התשובות שאני עומדת לספק יישמעו לכם פשטניות מדי, והנה הן:

בעזרת החיבור לאהבה לעצמנו, להערכה העצמית, להגדלת הדימוי העצמי, לסבלנות ולסובלנות לדרך שאנו עושים, לכנות לגבי עצמנו, לכיבוד עצמנו, לקבלה העצמית (פחות ביקורת והאשמה עצמית) – בעזרת כל אלה נוכל להעצים את יכולתנו להבחין בדברים, במעשים ובדרכים המספקים אותנו, שאנו מעוניינים בהם, ולא חייבים לעשותם.

נוכל להתחבר אל הייעוד הגבוה שלנו, נוכל להתפרנס מעבודה שגם תספק אותנו מבחינה חומרית וגם מבחינה רגשית ונפשית. נוכל לעשות את עבודת חיינו וליהנות מפירותיה. נלמד איך להתחבר ולמשוך אלינו אנשים המתאימים לרמת התפתחותינו הרוחנית, שמהם נוכל ללמוד שיעורים בחיינו, ונוכל גם אנו להעשיר אותם בידע שלנו. נוכל להעשיר את יחסינו עם חברינו, חברותינו ובני משפתותינו, כשהיחסים יהיו מושתתים על כיבוד רצונות האחר, ולא ניסיון לכפות עליהם את דעתנו ואמונותינו, אלא מתוך הכרה וידיעה מי הוא האדם העומד מולנו ולנהוג איתו באהבה ובחמלה. נלמד איך לא להיות מושפעים ממצב רוחם של אנשים אחרים מסביבנו, בין אם זה מעסיק נרגן, עמית בעבודה המעכיר את שגרת יומנו, חבר או חברה המעבירים עלינו ביקורת או נהג בכביש המעורר את רוגזנו.

נוכל לשמור על אושרנו בכל רגע ורגע בחיינו, כשאנו מחליטים איך יראה יומנו בכל יום ויום. אנו נחליט להיות מאושרים, נשמור על איזון ועל עוצמה, נהיה מחוברים לביטחון שבנו, לדימוי העצמי האיתן, לאמונה ביכולתנו ליצור שינויים בחיינו, למשוך אלינו אנשים שאנו מעוניינים בקרבתם, לעשות את עבודת חיינו, לגור במקום נעים המספק את צרכינו, ולהוות בעצם מגדלור של איכות מודעת לסובבים אותנו, מבחינת "אני עולה, אתה עולה".

החיבור לכל אלו הוא פשוט, מכיוון שהוא מכוון אותנו להתחבר לדברים הגורמים לנו לקורת רוח.

מה באמת טוב בשבילנו

אז איפה היא המכשלה? המכשלה נמצאת בדעות ובאמונות ישנות ובתבניות מחשבה המגבילות את חופש פעולותינו. אנו עסוקים בלהשביע את רצון הורינו, ילדנו, חברינו ובני זוגנו לפני שאנו בודקים מה טוב באמת בשבילנו. אנו עסוקים בהשוואת עצמנו לעומת האחרים, מבחינת "הדשא של השכן…". מעבירים ביקורת על עצמנו והאשמה עצמית על אי הצלחה.

אנו מונעים, הרבה פעמים ואולי מבלי שנשים לב לכך על ידי הפחד. הפחד שמא לא נצליח, הפחד שמא לא יהיה לנו מספיק כסף, שמא לא נמצא בן זוג הולם, ואז אנו מתפשרים על עבודה, על בן זוג, על חברים ועוד ועוד.

לעשות שינוי אמיתי בחיים בעזרת סדנאות ברפואה משלימה

אני מציעה לכם ומזמינה אתכם בעצם להתחבר אל הפשטות ואל הקלות, אל ההנאה, קורת הרוח והאהבה העצמית שתוכל להעצים את יכולת אהבתנו לאחרים ולשפר את חיינו בצורה משמעותית. אני מזמינה אתכם להשתתף בסדנה בה תלמדו כלים מגוונים, כגון: הילינג, דמיון מודרך, מדיטציה, תקשור, מפתחות לשפע, אהבת נשמה ועוד.
קרדיט: רבקה טובלי.

Back to top button