תתפלאו, גם אתם יודעים לתופף

הרגע הזה מגיע כיום כמעט בכל אירוע או שמחה משפחתית במטרה לרומם את האווירה לשיאים אקסטטיים. קבוצת מתופפים צועדת אל לב האירוע, בדרך כלל בתלבושת אחידה שאנטית, ובהלמות תופים דרמטית מפתיעה את קהל האורחים ומשלהבת אותו לקום ולרקוד ב"שיגעון". אבל ימיו של הריטואל רחוקים מאוד, שלא לומר עתיקים: תופים בעבר שימשו בעיקר לטקסים ולהעברת מסרים. באורח החיים השבטי, נגינת התוף ליוותה אירועים משמעותיים בחייו של האדם: לידה, מוות, טקסי מעבר, חילופי עונות, יציאה לקרב ועוד.

תפקידו של התוף בחיי השבט המודרניים קיבל פנים חדשות אך לא לגמרי שונות. לתיפוף בצוותא קוראים היום "מעגל מתופפים" – אלה מתקבצים יחד בדרך כלל בחיק הטבע, כדי להתחבר לעצמם, זה לזה ואל אמא אדמה במפגש חברתי שהאמצעי המתווך היחידי בו הוא כלי הנגינה – התוף. ואם חשבתם פעם להצטרף למעגל מתופפים שכזה, אך ביטלתם את הרעיון במחי נקישה אחת מערערת ובשל האמונה שאינכם יודעים לנגן, הנה כמה סיבות טובות שעשויות לשנות את דעתכם:

1. יכולתה של הנגינה בתוף לחבר בין אנשים קשורה בעיקר לתת המודע של בני האדם. אתם אולי לא זוכרים, אבל התת מודע שלכם זוכר היטב את הלמות הלב של אמא עוד בהיותכם ברחם. הזיכרון העוברי הזה נחרט היטב במערכת העצבים ובעצם כולנו נולדנו מתופפים, מה שמסביר את הכותרת למעלה.

2. הזיכרון העוברי הוא אמנם אישי, אך התיפוף יכול לחקות את קצב פעימות הלב, המקצב הטבעי והפשוט ביותר, וכשקבוצה שלמה הולמת את פעימות הלב שלה, התוצאה היא תחושת התעלות עצומה.

3. קצב פעימות הלב משתנה בהתאם למצבים פיזיולוגיים ונפשיים, ולכן גם קצב התיפוף משתנה ומייצג שינויים בהרגשה, בחשיבה, בנשימה וביציבה. מתברר כי לאחר שעות של תיפוף חווים – בעזרת מיקוד, שחרור ממתח ובניית אנרגיה בתוך המעגל – מצב מנטלי של עוררות והנאה גדולה.

4. העובדה האחרונה נסמכת גם על מחקרים מדעיים, שגילו כי התיפוף נמצא כגורם שיכול להעביר את המוח לתדר אלפא, תדר שבעת השהייה בו קיימת הרמוניה בין חלקי המוח ובדרך כלל חשים שלווה ורוגע, כאשר כל

שרירי השלד נמצאים בהרפיה מוחלטת. אצל רוב האנשים זה קורה רק בשנת REM (rapid eye movment sleep), שנת חלום. אם תתופפו, יש מצב שתרגישו כך גם כשאתם ערים.

5. להורים שביניכם, עוד עובדה מדעית: חוקרים מקנדה הראו כי התפתחות תפישת המקצב היא חוויה רב חושית לתינוק. ולכן נענוע התינוק או הקפצתו (משל היה עוף בווק) לקצב המוזיקה מזרזים את האינטגרציה הרב חושית הדרושה לפיתוח חוש הקצב של התינוק.

6. התיפוף גם מרפא. גלי הקול משפיעים לטובה על התאים בגוף ומערכת החיסון שלנו מייצרת כמויות גדולות של תאי דם לבנים (שנלחמים במחלות) כאשר חושפים אותה למקצב של שלושה רבעים. מעבר לכך, התיפוף גם טוב לבריאות הנפש: מי לא מכיר את התחושה שזהו, הביאו לך ת'סעיף וכל מה שאתה רוצה עכשיו זה לחבוט במשהו (או במישהו). אכן, התיפוף הוא דרך נהדרת להשתחרר מכעסים מצטברים. פשוט מתופפים אותם החוצה ומתנקים.

7. תיפוף הוא סוג של מדיטציה. כאשר החשיבה הרציונלית (במוח שמאל) מנוטרלת, מוח ימין, האחראי על האינטואיטיביות, לוקח פיקוד ומוביל לשינוי.

8. התיפוף תוף לנשמה! באמצעותו אנו מתבטאים בחופשיות ומאלתרים ככל העול על רוחנו, וכל זאת מבלי להתאמץ יתר על המידה.

9. ומשהו לדארוויניסטים: השימפנזים נוהגים לתופף על חפצים כאשר קצב התיפוף מזכיר את תחילת השפה של הציידים הקדומים, ששימשה כאמצעי תקשורת. אז מהן המילים אם לא תיפוף?
קרדיט: פסטיבל בראשית.