השמנת ילדים חלק א' – סקירה

הילדים שלנו…. כמה תקוות אנחנו תולים בהם…. שיבנו עתיד טוב יותר, חכם יותר, מוצלח יותר, מאושר יותר אבל האם אנחנו דואגים מספיק שהם יהיו בריאים וחסונים פיזית ורגשית כדי להגשים את כל התקוות שאנחנו תולים מהם? בריאות הילדים שלנו נוגעת לכולנו, אולם האם באמת אנו עושים את מירב המאמצים כדי לשמור על בריאותם הפיזית והנפשית? עד כמה אנו שמים דגש על הקשר בין תזונה לבריאות? עד כמה אנחנו דואגים לסביבה בריאה?

לתזונה בתקופת הילדות והנעורים יש חשיבות והשפעה על כל החיים. תקופת הילדות מתאפיינת בתהליכי גדילה והתפתחות, נרכשים בה הרגלי התזונה והאכילה. למזון, הדלק שלנו, השפעה על בריאות הגוף, על מבנהו ועל תפקודיו, ועל בריאות הילד בעתיד כמבוגר. חשיבות התזונה בתקופת הילדות והנעורים אינה פיזיולוגית בלבד, ויש לה חשיבות רבה גם בהתפתחות המוטורית, הרגשית והחברתית. לחברת השפע בעידן המודרני, התחרותי, המהיר והמתועש השפעה ניכרת על אופן צריכת המזון והשימוש בו בקרב ילדים. אנו רואים יותר ויותר ילדים ובני נוער שסובלים מהשמנה ובעטיה ממחלות כמו התפתחות עמידות לאינסולין המגבירה את הסיכון לחלות בסוכרת וביתר לחץ דם בגיל צעיר, לחץ דם גבוה ועלייה ברמות השומנים (טריגליצרידים) והכולסטרול בדם, קשיי נשימה ונחירות המשפיעים לרעה על איכות השינה ועל רמת החמצן המגיעה למוח, דבר הגורר עייפות כרונית, התפתחות מינית מוקדמת, הפוגעת בצמיחה, בעיות יציבה ולחץ על עמוד השדרה והברכיים. להשמנת יתר יש קשר ישיר לתסמונת המטבולית שהינה שילוב של הפרעות במאזן שומני הדם, ברמות הסוכר בדם ובלחץ הדם ויכולה לגרור בבגרות מחלות נוספות כמו הפרעות הורמונליות, הפרעות בפעילות בלוטת התריס, יתר לחץ דם, מחלות קרדיווסקולריות ועוד.

בישראל, בדומה לכלל מדינות המערב, עולה שכיחותה של השמנת יתר בילדים על סיבוכיה הרבים. ממחקר אשר בחן את שיעורי ההשמנה והשמנת היתר בקרב מתבגרים בני 13-15 ב– 15 מדינות מתועשות בעולם, עולה כי הילדים הישראלים הם מהשמנים בעולם, ומדורגים במקום השלישי (אחרי ארה"ב ויוון), בדירוג ההשמנה של מדינות המערב. ההסבר נמצא בחוסר פעילות גופנית מספקת, אכילה רגשית וישיבה ממושכת מול המחשב והטלוויזיה, בהרגלי אכילה גרועים, בזמינותו הגבוהה של מזון מהיר ומתועש, עתיר שומן, שומני טרנס וסוכרים פשוטים, עתיר נתרן, מטוגן, מלא בחומרים משמרים, צבעי מאכל ורווי בקלוריות שלגוף קשה לעבדם, מזון מרוסס, חסר סיבים, חסר ויטמינים ומינרלים וחסר ערכים תזונתיים שהגוף זקוק לגדילה והתפתחות תקינה. הסביבה מעודדת אכילה שאינה קשורה ברעב, וקל להגיע למצב שבו אנו אוכלים כמויות יותר גדולות ממה שהגוף באמת צריך לשם גדילה.

ברמה הרגשית והחברתית ידוע כי ילדים בעלי משקל עודף עשויים להיות מטרה נוחה להתהוות סטראוטיפים ודעות שגויות, כגון הפחתה בערכם, ביכולתם ובכישוריהם. התופעה אינה באה רק מכיוון חבריהם אלא גם מצד מורים, מחנכים, הורים ובני משפחה. גם בבגרות, סטיגמה חברתית כלפי מבוגר בעל משקל עודף, מתבטאת בתופעות של הפליה בתעסוקה, הפליה במערכות בריאות, בביטוחי בריאות. בתחום היחסים הבין אישיים קיים יחס ישר בין מידת ההתגרויות וההצקות כלפי ילדים בעלי משקל עודף ובין התפתחות דימוי גוף שלילי. נקודה זו עולה שוב ושוב במחקרים ומהווה קרקע פורייה לאי-שביעות רצון מהגוף ולגורם להתפתחותן של הפרעות אכילה. ככל שילדים חווים דחייה חברתית כזו או אחרת בגלל משקלם, כך גדל סיכויָם לפתח הפרעת אכילה.

תכניות טיפול ומניעה צריכות להתמקד בעידוד דפוסי התנהגות להשגת בריאות ולא במשקל הק"ג ומראה חיצוני. המסרים צריכים לגעת בכל תחומי הבריאות, בריאות פיזית ורגשית כאחד, ובכל תחומי החיים. יש צורך בדוגמא אישית מההורים, תזונה נכונה, פעילות גופנית לאורך זמן והקנייה וקיבוע של הרגלים לאורח חיים בריא. חשובה המודעות של ההורים לבעיה מחד והעקביות במהלך תקופה ארוכה, מאידך. כדי לסגל הרגל חדש יש צורך בתקופת זמן של מספר חודשים והדבר לא תמיד פשוט, במיוחד כשמדובר בהורים שאינם מהווים דוגמה אישית לילד או המתבגר.

במאמר הבא נפרט דרכי טיפול, תזונה בריאה והרגלי חיים למניעה וטיפול בהשמנת ילדים.

ובינתיים שבוע טוב, בריאות טובה ואריכות ימים.