כיצד פועל גופנו וכיצד נסייע לו להישאר מאוזן ובריא

גוף האדם הוא דבר חי. מתרחשים בו כל הזמן דברים באופן טבעי ואוטומאטי, גם בלי שהאדם חושב עליהם או שם אליהם לב. זה כולל את פעימות הלב, זרימת הדם, נשימה ועוד. הדבר הזה שעוזר לגוף לעשות את כל הפעולות הנפלאות נקרא "חוכמת הגוף".

אחד הדברים החשובים שמתרחשים בתוך גוף האדם זה פעולת המערכת החיסונית. אל מול התרחשויות נוספות שקורות בגוף, כמו תאים שמתחלקים, וירוסים וחיידקים שחודרים לגוף דרך מערכת הנשימה, העיכול והעור, מערכת החיסון יודעת לזהות איזשהו פגם או מחלה, להשמיד אותם ולסלק את הפסולת. בעצם, מערכת החיסון היא כמו משטרה או כוח צבאי שיש לו שגרת פעולה בכל האזורים בגוף.

וממש כמו כשיש התראה ואז מתבצע ריכוז של כוחות הביטחון לאזור מסוים בכדי לתת מענה, כך גם פועלת המערכת החיסונית. כשהיא מזהה מחלה או תא פגום היא מרכזת לשם מאמץ בכדי לפתור את הבעיה ולוודא שהגוף נשאר מאוזן ובריא.

העניין הוא שכמו במקרה של מערכת הביטחון, שכאשר יש ריכוז מאמץ של כוחות באזור אחד נוצרת חולשה במקום אחר, קורה דבר דומה גם בהקשר המערכת החיסונית. גוף האדם בנוי כך שכאשר הוא נדרש לצוד או לברוח ישנן מערכות שרמת הפעילות שלהן יורדת מאוד בכדי לאפשר לגוף לעמוד במשימה. וכאשר האדם חוזר לשגרה חוזרות כל המערכות לתפקד באופן רגיל. זהו חלק מ"חוכמת הגוף" וכך פועל גוף האדם מאז ומתמיד. אולם, כאשר אדם נמצא במתח תמידי הגוף שלו משדר צורך של ריכוז מאמץ ומערכת החיסון מפנה את משאביה לטיפול במתח ופחות בלטפל בגוף. וכשזה קורה לאורך זמן אזי יעילות המערכת החיסונית יורדת. וכך, חיים במצב של מתח, עומס וחוסר מנוחה תורמים להופעתן של מחלות.

מדוע, אם כן, "חוכמת הגוף" לא מאפשרת לאדם להתגבר על מצבי המתח ולהביא את הגוף לאיזון. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שגוף האדם מורכב משתי ישויות. האחת היא "חוכמת הגוף" והשנייה היא ה"שכל". "חוכמת הגוף" לא תלויה ב"שכל" בכדי לקיים את הגוף בזמן הווה. יש לה את כל מה שהיא צריכה בכדי שממש ברגע זה הגוף ימשיך להתקיים. ניתן להסביר זאת ע"י תינוק שזה עתה נולד או אדם שנמצא בתרדמת (coma).לתינוק עדיין אין בשכל כלום כי טרם הספיק לחוות וללמוד משהו וגם שכלו של האדם בתרדמת לא פעיל. אולם, הגוף של שניהם מתפקד.

יחד עם זאת, "חוכמת הגוף" זקוקה ל"שכל" כי היא אינה יודעת להשיג משאבים לצורך המשך התפקוד של הגוף. לכן, באמצעות סימנים פנימיים של "סבל", למשל חוסר בנוזלים שמתבטא בצמא, "חוכמת הגוף" מסמנת ל"שכל" שהיא צריכה מים וה"שכל" מביא את הגוף למקור המים – הבאר או הברז. אז מה קורה כש"חוכמת הגוף" מסמנת ל"שכל" שהיא צמאה וה"שכל" למד שזה בסדר גם לשתות קולה, למשל?

זה הזמן לומר או להזכיר שכל אדם הוא שונה. לכן ישנם אנשים בני 90 שמעשנים ומתפקדים בצורה טובה אל מול אנשים שנוטים לחלות בתדירות גבוהה יותר מאחרים. זאת אומרת, ש"חוכמת הגוף" של כל אחד מתרגמת אחרת כל מיני מצבים. אצל אדם אחד היא תסייע לגוף להישאר באיזון ואצל אדם אחר היא תקבל את מה שה"שכל" נותן כמשאב ותתאים את תפקוד הגוף למה שנראה לה נכון באותו רגע, אך לאו דווקא למצב של בריאות מיטבית. כך ייתכן, למשל, שאדם למד במשך חייו שעבודה קשה זה דבר טוב כי היא מביאה לו כסף, למרות שבגיל מסוים הגוף שלו זקוק דווקא לדברים אחרים, כמו מנוחה.

בעצם "חוכמת הגוף" תמיד מודיעה ע"י "סבל" כשהגוף צריך משהו והיא עושה זאת באמצעות תחושת רעב וצמא, כאב ראש, עייפות, התעלפויות, מחלות וכו'. אולם, האדם באמצעות ה"שכל" יכול לבחור מה הוא רוצה לעשות עם הסימנים. לכן, יש כאלה שממשיכים לעבוד גם כשהם לא מרגישים טוב ואחרים שמתעלמים או לא שמים לב לתחושת צמא עד אשר יש להם כאב ראש. העניין הוא ש"חוכמת הגוף" מקיימת את הגוף בזמן הווה. לכן, בחירות שונות שעושה אדם באמצעות ה"שכל" והתעלמות מהסימנים יכולות לגרום לאורך זמן להחלשות המערכת החיסונית.

גם כאן חשוב לזכור שייתכן ולאדם יהיו מספר סימנים וחשוב לבחון את כולם. זה הגיוני שאדם עם עודף משקל ירגיש רעב. אך חשוב שגם יבדוק מה קורה אצלו עם סימני ה"סבל" האחרים שיכולים להיות לו, סימנים הקשורים לבעיות סוכר, לכאבים בעמוד השדרה וברגליים וכו'.

אסכם ואומר כי סימני "סבל" יכולים להופיע מסיבות שונות וישנם מספר גורמים שבסופו של דבר יכולים אצל אנשים שונים להשפיע על ירידה בתפקוד של המערכת החיסונית:

1. חוסר מנוחה, מתח ועומס.
2. תזונה לא נכונה או לא מאוזנת, כולל אכילה מרובה של מזון מעובד, חומרים משמרים, צבעי מאכל וכו'.
3. העדר פעילות גופנית.
4. גורמים רגשיים.
5. חשיפה ממושכת לחומרים רעילים או לקרינה.

אז איך ה"שכל" פועל? מה גורם לאדם לבחור דווקא בעבודה קשה או לקחת דווקא קולה מהמקרר? ה"שכל" משתמש במה שלמד במשך חייו ומסביר את בחירותיו ל"חוכמת הגוף" באמצעות הדמיון! כולם מכירים את המצבים שבהם אדם חושב על מאכל שהוא אוהב ומייד הוא יכול להרגיש את מיצי הקיבה שלו עובדים ואפילו להרגיש רעב. זאת אומרת, מכיוון שהמוח לא מבדיל בין אוכל אמיתי לדמיוני, פעולה של הדמיון תורגמה בגוף לפעולה פיזית מוחשית. כך בעצם קורה גם כשרוצים להפעיל את הגוף. כשרוצים לרוץ, לעשות גלגול או לגעת עם האצבע באף, לשבריר של שנייה ה"שכל" מדמיין שזה קורה והגוף מתרגם את זה לפעולה.

כעת ניתן להתחיל ולקבל מושג בנוגע לעוצמה שיש לדמיון ולהשפעות שיש או שיכולות להיות לו בנוגע לתפקוד האדם. הדברים שאדם עושה ותפקוד הגוף שלו מושפעים בצורה ישירה מצורת החשיבה שלו. הסיבה שקשה לרוב בני האדם לכוון את עצמם לאורח החיים שנכון לגוף שלהם ובעצם לעשות שינוי, גם אם הבינו שנדרש אחד כזה, היא שמה שה"שכל" למד במשך שנים הפך להיות האמת הפנימית שלאורה הם חיים ופועלים.

הצעד הראשון הוא באמת להבין ולהחליט שנדרש איזה שהוא שינוי. אך לפני שמחפשים זמן בלו"ז העמוס בכדי לשלב את הפתרונות לשינויים באורח החיים שלנו חשוב לדעת שהצעד הראשון יכול להתחיל ב – 5 דקות של שקט וזהו! דבר קטן עם השפעה עצומה. בכדי ליצור איזון בחיים, יחד עם העומס, המתח וחוסר המנוחה, אפשר פשוט להתחיל לדמיין ולחשוב על שלווה ורגיעה, 5 דקות בבוקר או בערב.

ישנן דרכים רבות לעשות את זה ובזמנים שונים במהלך היום. ישיבה שקטה, נשימות, מדיטציה, הרפיה, הדמיה, וכל מיני טכניקות שאפשר ללמוד מספרים או אצל אנשי מקצוע. המסר הוא פשוט: כדי לחוות האטה בקצב, שלווה ורגיעה, וע"י כך לשפר את תפקוד המערכת החיסונית, מומלץ לעצור ולהשתמש בדמיון.

ז"א שלכל אדם בעולם יש את הכלי הבסיסי הנדרש לו בכדי לתרום תרומה משמעותית ליעילות המערכת החיסונית והמצב הבריאותי שלו. ועכשיו גם אתם כבר יודעים, כשמכוונים את ה"שכל" באמצעות דמיון מודרך הוא מעביר מסרים ל"חוכמת הגוף", שמתורגמים לתפקודים פיזיים אמיתיים. אז למה אתם מחכים?

ליצירת קשר ופרטים מלאים על גיא מסד

*מאמר זה מבוסס על הרצאותיהם של מר אמיר רטר ופרופ' גרשם זיצ'ק, שהועברו במסגרת סדנא של מכללת רטר בנושא ריפוי ותמיכה בחולי סרטן בין התאריכים 21.11.11-2.1.12.