מהו פחד וחרדה וכיצד נוכל לעשות בהם שימוש לטובתנו?
פחד הוא תחושה רגשית העשוי להביא עצמו בסימפטומים תחושתיים פיזיולוגיים הנגרמים כתוצאה מחשיפה לגירוי חיצוני או פנימי כאחד. פחד עשוי לשמש כאמצעי אזהרה המרחיק את האדם מסכנה, יחד עם זאת, פחד גם יכול להגביל את תפקודו, ואת מרחב העשייה ופעילותו של האדם.
חשוב מאד להבהיר שישנה חשיבות מאד גדולה לעבוד עם איש מקצוע המתמחה בתחום, כגון: רופא משפחה, פסיכולוג קליני, פסיכיאטר וליצור אינטגרציה בתחומים משלימים. לפחד תפקיד מרכזי בהישרדותו של האדם, והמעניין להתבונן בצבעים והשפעתם על הקורה באדם ועל הגבלת האדם בעשייה ובתפקודי היומיום. מבחינה פיזית, הפחד גורם להעלאת הורמון האדרנלין (הוא הורמון הנוצר ומופרש על ידי בלוטת יותרת הכליה ונקרא – אפינפרין, המשמש כמוליך עצבי המעורר את מערכת העצבים). הפרשתו גורמת לתופעות פיזיולוגיות הקשורות לתגובת הילחם, ברח על נפשך או קיפאון, בשפה המקצועית – Fight, Flight or Freeze – אלה מנגנונים פיזיולוגיים להתמודדות עם איום או סכנה מיידית.
תגובתו ההתנהגותית לתחושת הפחד והחרדה אצל האדם תהייה בשלושה מישורים – בריחה מאזור הסכנה, החזרת מלחמה להתמודדות עם הסכנה, או קיפאון ושיתוק במטרה להסתוות מהקורה.
תאוריות רבות ניסו להסביר את הגורמים לפחד ולחרדה, לא אכנס לתיאוריות, אולם, אנסה להסביר כיצד תופעות אלה באות לידי ביטוי כאשר הצבעים בגוף האדם אינם מאוזנים.
בילדים, אלה תופעות נורמאליות בשלבים מסוימים בהתפתחותם. אולם כאשר מצב זה תופס מקום הגורם למצוקה גם אצל ילדים ומבוגרים כאחד, זהו מצב הגורם למצוקה ומפריע לתפקוד היומיומי של האדם. אירועים אלה נתפסים כאירועים הגורמים לתחושת חוויות הגורמת סבל רב שקשה לשאת, ותחושת הלחץ והדאגה הנלווית יוצאות מפרופורציה.
ביכולתנו לזהות פחד וחרדה במספר סימנים ומצבים הבאים לידי ביטוי במצבים:
מצבים פיזיים – הרחבת אישונים, הגברת קצב הלב, העלאת לחץ הדם והרחבת כלי הדם אל השרירים, כדי להכין את כל מערכות הגוף להתמודדות פיזית עם סכנה או איום. קוצר נשימה, דופק מואץ, תחושת מחנק וחוסר נשימה, כאבי ראש, כאבי בטן, בחילות והפרעות בשינה, הזעה מוגברת.
מצבים רגשיים והתנהגותיים – תחושת מצוקה והרגשת חוסר אונים, פחד, ייאוש ותחושת בדידות, דאגה ללא פרופורציה לקורה במציאות. אצל ילדים תחושת הפחד והחרדה גורמת להם לשינוי בהתנהגות הרגילה ולהופעה של התנהגויות שונות, כגון: הצמדות להורים שלא יעזבו אותו לבד, סירוב ללכת לבית הספר ללא הסבר, לצאת לטיולים עם הקבוצה, חוסר מוכנות ורצון לישון אצל חברים, ללכת לבד למסיבות ולהתחבר עם ילדים אחרים, מצבים של התנהגות חסרת שקט והתפרצויות כעס. ישנם ילדים שאצלם מופיעות חזרות על פעולות מסוימות שוב ושוב שזוהי הפרעה שחשוב להתייחס אליה בתשומת לב רבה.
מצבים הגורמים לבעיות בלימודים – בעיות קשב וריכוז, קשיי ריכוז ומיקוד, זיכרון, לקויות למידה על גווניה השונים, לחץ במבחנים, הפרעות התנהגות, קושי הנחווה במצב הרוח, קושי ביחסים הורה – ילד ורכישת כישורים חברתיים, קושי בוויסות רגשי וחוסר יכולת להתמודדות עם מצבי כעס ותסכול, וכאשר נמצאים במצבים של מצוקה – מתקשים להירגע ועשויים להגביר את הקושי ותגובתיות היתר שבו הם נמצאים.
מצבים העשויים לבוא לידי ביטוי אצל מבוגרים – מחשבות דאגה בנוגע לדברים שליליים שעלולים לקרות לילד או לקרובים אליו, מחשבות טורדניות.
בכל המצבים האלה, חשוב מאד הטיפול המערכתי להדרכת ההורים והילד, ולשים את הדגש על שיפור בתפקודו של הילד והמבוגר ולשים דגש על תפקודו ההתנהגותי והרגשי למען השגת מטרה שבה הילד והמבוגר יתפקדו טוב יותר בסביבת המסגרת המשפחתית והסביבתית.
חשוב שנתבונן לאחר כל הנכתב מהם ההשפעות פיסיולוגיות ורגשיות של צבעים על מצבים של פחד וחרדה ומצבים פיזיולוגים נוספים.
במחקר שערך דר' רוברט ג'רארד באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס, נרשמו חוויות ורגשות אישיות של אנשים לגבי צבעים שונים. במחקר נמצא שאנשים דאגנים חשים בדרך כלל שאדום הוא צבע מטריד; אנשים בעלי מתח גבוה הראו תגובה פיסיולוגית מוגברת לאדום. לעומת זאת, כחול הרגיע את האנשים המתוחים; כחול מובטח כמרגיע פסיכולוגי במקרים של מתח וחרדה. בקיצור, המחקר הפסיכולוגי של דר' ג'רארד מוכיח שכחול יוצר הרגשה מוגברת של רווחה, רוגע, ומחשבות נעימות לאנשים, בזמן שאדום יוצר התרגשות, גירוי ומתח.
בעבודת הדוקטורט שלו, דר' ג'רארד בדק בדקדקנות את כל תחום ההשפעה של אור וצבע, במיוחד אדום וכחול, על פסיכופיזיולוגיה אנושית. הוא השיב לשאלות הבאות:
האם צבעים כמו אדום וכחול מעוררים תחושות ורגשות שונים באנשים?
האם הצבעים גורמים לשינויים מותאמים במערכת העצבים האוטונומית, בפעילות המוח וברגשות סובייקטיביים?
האם דפוסי התגובה תואמים לאנרגיה היחסית של הגירוי הצבעוני?
המחקרים הפיסיולוגים של ג'רארד הביאו גם לגילויים. הוא רשם שוויברציות אדומות העלו לחץ דם והגבירו הולכה בכף היד. הוא כתב: "תנועות נשימתיות גברו במשך חשיפה לאור אדום, וירדו עם חשיפה לתאורה כחולה." הוא לא מצא הבדלים משמעותיים בקצב הלב עם גירוי על ידי צבע אדום או כחול. לעומת זאת, תדירות מצמוצי עיניים גברה עם חשיפה לאור אדום וירדה עם חשיפה לאור כחול. להלן תגובות פיסיולוגיות נוספות לצבע, נתונים הנתמכים על ידי מחקריו של דר' ג'רארד ואחרים.
אדום
בלוטת יותרת – מוח, שהיא בלוטה אנדוקרינית, מופעלת כאשר אדם נחשף לאדום. איתות כימי נשלח בחלקיק של שנייה, מבלוטה זו לבלוטת הכליות המשחררת מיד חומר בשם אפינפרין (אדרנלין). האדרנלין זורם בדם ויוצר שינויים פיסיולוגים מסוימים המלווים בהשפעות מטבוליות. התגובות הבאות עשויות להתרחש מיד, אך אינן מורגשות במשך מספר דקות או אפילו שעות, בהתאם למצב ההומיאוסטסיס של האדם (התהליך הפיסיולוגי השומר על איזון של כל מערכות הגוף, למרות שינויים בתנאים חיצוניים):
לחץ הדם עולה.
זרימת הדם מתגברת, כפי שמתבטא על ידי דופק מוגבר.
קצב הנשימה הופך מהיר.
מערכת העצבים האוטונומית משתלטת ותגובות הופכות אוטומטיות.
בלוטות הטעם רגישות יותר.
התיאבון משתפר.
חוש הריח מתחדד.
כתום
עקב היותו חצי אדום וחצי צהוב, כתום יכול להיות צבע מסווֶג או מסיר סיווג, הכול בהתאם לבהירות או העומק של הגוון. צבע מסווג הוא צבע שאוחז בנטייה או משנה את משיכתו כך שמספר מוגבל של אנשים יגיבו בחיוב. לעומתו, צבע מסיר סיווג הוא צבע המעביר את נטייתו כלפי מטה ומושך מספר גדול יותר של אנשים.
כצבע מסווג, כתום הוא צבע חשוב לאדם שצריך לקבל החלטה על רכישה. במעמדו כצבע מסווג, כתום בדרך כלל מושך מספר מוגבל של אנשים. בתור צבע המסיר סיווג, כתום נע לעבר טווח אחר ומושך אחוז גדול יותר של האוכלוסייה וגורם ליותר אנשים להגיב בחיוב למושג או לחפץ כתום.
ההשפעות הפיסיולוגיות של כתום הן:
האפסטאט עולה (Appestat) (האפסטאט הוא אמין ביוגני הממריץ את רצפטורים הרעב בגוף האדם). מקורו בעיקר בתה ירוק, בענפי קינמון ובצמח בשם גאלנגל (galangal), והתיאבון מוגבר.
נגרמת רגיעה וכתוצאה מכך מוגבר הפוטנציאל לישון.
קצב זרימת הדם מואט.
צהוב
צבע בעל משיכה רחבה, צהוב גורם לשינויים הפיסיולוגיים הבאים:
בנוכחות צהוב, ההעברה האלקטרו-כימית מן העין למוח הנקראת ראיה מתרחשת במהירות הגבוהה ביותר. צהוב הוא הצבע הראשון שאדם מבחין כאשר הוא "רואה" דבר מה. הוא גם הצבע המורכב ביותר לעיבוד על ידי המוח.
לבני אדם יש תגובה זהירה טבועה לצהוב בטבע, במיוחד כאשר הוא משולב עם שחור.
צהוב מקבל תגובה מהירה וזמנית מאדם הנמצא בלחץ.
צהוב מוסיף ללחץ כהכנה לטיסה או בריחה.
חדרים צבועים בצהוב גורמים לילדים לבכות לעתים קרובות יותר.
סביבה צהובה גורמת להתפרצות אלרגיות לעתים קרובות יותר.
ירוק
ירוק הוא צבע מסווג. ירוק יער, ירוק צייד, וגוונים דומים גורמים לתגובה אנטי- אלרגית או ביטול רגישות בקבוצות מסוימות של בני אדם, כמו אלה הסובלים מקדחת השחת. לעומת זאת, ירוקים עם יותר לבן ופחות צהוב מושכים כנראה חלק רחב יותר של האוכלוסייה. בסביבה ירוקה, מתרחשות בגוף האדם תגובות מטבוליות חיוביות. מתרחשים שינויים פיסיולוגיים מתוחכמים, כגון:
רמות ההיסטמין בדם עולות. היסטמין הוא תרכובת הנמצאת כמעט בכל הרקמות בגוף ונקשר בעיקר להרחבת כלי הדם ולכיווץ שרירים חלקים כגון הריאות. היא מתערב במקרים של דלקות ומשוחרר בכמויות מוגברות לאחר שהעור ניזוק, ויוצר תגובה טיפוסית בעור של אדמומיות וגירוד. היסטמין משוחרר גם בתגובות של רגישויות ואלרגיות, וגורם לתסמינים טיפוסיים של מצבים אלה:
תגובות אלרגיות למאכלים מצטמצמות.
תגובות של רגישות למונוסודיום גלוטמט מופחתות.
הפחתה של רגישות יתר לתוספי מזון.
הפחתה בחומרה ובמשך זמן של מצוקה הנגרמת על ידי אקזמה, שלשול והפרעות עיכול.
נוצרים כימיקלים המשפרים חדות ראיה. הצבע הנגדי של רקמה פנימית חשופה (לרוב אדום) הוא ירוק, גוון המסייע לעיני הרופא על ידי חידוש הראיה שלו.
כחול
ידוע כבעל השפעה מרגיעה, הצבע כחול-שמיים (הידוע בבתי חולים ככחול קרדיאלי) הוא הצבע המרגיע מכולם. כאשר הוא נמצא בשדה הראיה, הוא גורם למוח להפריש 11 נוירוטרנסמיטרים מרגיעים. הורמונים אלה הם אותות כימיים המביאים רוגע לכל הגוף. הם גם:
מאטים את הדופק.
מעמיקים נשימה.
מפחיתים זיעה.
מורידים את טמפרטורת הגוף.
מסלקים את התגובה "לברוח או להילחם".
מפחיתים תיאבון (ישנם מעט מאד מזונות כחולים בטבע).
חום
חום נחשב בדרך כלל לצבע בטוח מבחינה סביבתית. הוא מציע סביבה בריאה לעבודה, למשחק, לשינה ובכלל לביצוע פעולות מטבוליות שכיחות. תוספת של דברים חומים משפיעה על האיברים הפנימיים ועל הנפש ומפשרת את תפקודם. חום הוא צבע הומיאוסטטי ומעניק הרגשה של ביטחון. נוכחות חום מסייעת:
– להפיג דיכאון נפשי
– לקדם סינתזה של סרוטונין
– להפחית רגזנות
– לסלק עייפות כרונית
– לעודד היווצרות פרוסטאגלנדין E1.
פרוסטאגלנדין E1 זהו חומר דמוי-הורמון הנמצא ברקמות ובנוזלי הגוף. יש לו תפקידים רבים, וגורם חשוב בתפקוד של הרחם, המוח, הריאות, הכליות והזרע. השפעת הצבע החום על פרוסטאגלנדין היא לכן משמעותית לתפקוד כללי תקין של הגוף.
– להגביר רמות של חומצות האמינו טריפטופן המשפיעות על שינה, מיגרנות, על המערכת החיסונית ועל מצבי רוח.
© כל הזכויות שמורות לשולמית רונן
ליצירת קשר ופרטים מלאים על שולמית רונן
אתם מוזמנים לקורס קונסטלציה משפחתית - כלים טיפוליים הקורס מיועד למטפלות ומטפלים מתחומים שונים המעוניינים… קרא עוד
אתם מוזמנים לקורס קונסטלציה משפחתית - כלים טיפוליים הקורס מיועד למטפלות ומטפלים. 10 מפגשים עשירים,… קרא עוד
אנחנו שמחים להציג לכם קורס נומרולוגיה אונליין מלא בהנחייתה של סיגלית שוורצמן. הקורס מלווה בסרטוני… קרא עוד
אתם מוזמנים לסדנת NLP ייחודית הנערכת בבאר שבע בה נלמד כיצד לשפר את התקשורת הבין-אישית… קרא עוד
אתם מוזמנים בשנה מאתגרת זו, בלשון המעטה, ובכלל, שנחבר לחוסן הפנימי ולמודעות הרחבה שתאפשר לנו… קרא עוד
הקורס המרוכז ללימוד שיטת מוח אחד מיועד למטפלים שבתקופה זו רוצים להוסיף כלי משמעותי וחשוב… קרא עוד