אזוב –Majorana syriaca Unfinished

אחד המקומות האהובים עלי לטיול בתקופה זו היא תל שוכה בעמק האלה, על יד קיבוץ נתיב הל"ה. זהו ממש גן עדן של צמחי מרפא. חלקם פורחים בצבעוניות נהדרת ואחרים נותנים מריחם וטובם. האזוב המצוי שולט בכל שביל. בתקופה זו של השנה עליו מאפירים וטעמם מריר. שמו הבוטני: Mjorana syriaca.

הצמח גדל כשיח בגובה של 30-40 ס"מ ופורח בלבן. הוא צומח בר בגליל העליון והתחתון, בעמק יזרעאל, בשומרון, בשפלה הפנימית, הרי יהודה, בית שאן, החרמון והגולן. הרמב"ם כותב שהאזוב "ידוע לרופאים ואוכלים אותו בעלי בתים ומתבלים בו קדרות ומרקחים אותו בדבש". רבן המקובלים האר"י ז"ל המליץ שהאזוב יהיה תמיד בשולחן.

שמו העיברי הקדום של הצמח: Bible hyssop. בד"כ מתייחסים לאזוב ואל הזעתר כאל צמח זהה, אבל הזעתר אינו צמח טהור אלא תערובת של צמחי מרפא המקובלת אצל ערביי ארץ ישראל ויוצאי עדות המזרח.

התערובת מתאימה לטיפול בתולעי מעיים, גזים וכאבי בטן. אפשר למרוח אותה על פרוסת לחם מלא מרוח בשמן זית. אפשר לטבל בה סלטים, חביתות, גבינה, רטבים, בשר ודגים.

הכנת תערובת זעתר:
2 כפות של קורנית מיובשת
2 כפות של אזוב מיובש
1/2 כוס שומשום מלא
1/4 כוס אבקת סומק
2 כפות אורגנו מיובש
1 כפית מלח ים אטלנטי

הוספת הסומק לתערובת מעניקה צבע מעט ארגמני וטעם חמצמץ מיוחד. אם נשתמש בעלי זעתר שנקטפו בחודשים פברואר עד אפריל התערובת לא תהיה מרירה. עלים שנקטפו בחודשים מאי – יוני יקנו טעם מריר לתערובת.

המרירות טובה למעיים ולשפעול הכבד. הצמח משפר את פעולות העיכול ויעיל נגד תסיסה.
בארוחה גדולה המשלבת לחם או פיתות, חומוס, בשר ומתוקים כדאי לתבל את הלחם בשמן זית וזעתר לשיפור העיכול.

באזוב יש חומרים אנטי דלקתיים ולכן הוא מתאים לטיפול בדלקות גרון, שיעול, הצטננות וכן לדלקות חניכיים, דימומים מהחניכיים ושיכוך כאבי שיניים. אפשר לערבב את האזוב עם הדבש שמכיל גם כן חומרים אנטי דלקתיים ולמרוח את התערובת המתוקה באזור החניכיים.

במשק האמנונים במושב נטעים אפשר למצוא דבש מפרחי אזוב. אכילת כפית דבש מידי בוקר תורמת לחיטוי מערכת העיכול ומאפשרת פינוי טוב. הדבש ייטיב עם חולי אסטמה וברונכיטיס ולסובלים מהפרעות נשימה.

פסטו למצבים דלקתיים:
3 כפות שמן זית איכותי בכבישה קרה
2 שיני שום כתושות
2 כפות עלי אזוב טריים קצוצים
1 כף עלי קורנית טריים קצוצים
1 כף זרעי פשתן טחונים
מעט מלח ים אטלנטי
לערבב היטב את כל החומרים ולמרוח על טוסט או פרכית אורז מלא.

עלי האזוב מכילים פיטוכימיקלים שהם אנטיאוקסידנטים, אנטי סרטניים ומסייעים לפינוי מתכות כבדות מהגוף כגון קדמיום, כספית, עופרת וארסן המצויים בחומרי הדברה, מי שתייה כלי בישול ומזונות שונים. חומרים אלו נקלטים בגוף במהרה אך מתפנים באיטיות וגורמים למחלות שונות.

אפשר להכין מעליו היבשים של הצמח שמן רפואי שמתאים לטיפול בדלקות אזניים, אקזמה, כאבי ראש, זיהומים נגיפיים, איזון לחץ דם והפגת מתח.

הכנת שמן אזוב:
250 גר' עלים יבשים של אזוב
500 גר' שמן זית בכבישה קרה, לא מזוכך
להכניס את השמן והצמח לצנצנת כהה. לא להשאיר מקום לאויר כדי למנוע ריקבון ועיפוש של הצמחים. להשרות בצנצנת (או בקבוק) במשך 14-21 יום, בשמש
לסנן היטב

להוסיף לשמן המסונן 2 כפות שמן נבט חיטה כדי למנוע חימצון.

בתקופה העתיקה השמן נחשב לסמל של כבוד ושמחה ומספרים שהיה אהוב על אפרודיטה, אלת האהבה. האמינו שמי שיריחו לפני השינה יחלום על אהובו. השמן נחשב למגן מפני עין רעה ואפשר לטפטף ממנו למבער או נר דולק ולהניח בפינות הבית. שמן האזוב נחשב למנחם ומחמם ומתאים לטיפול במצבי צער, דיכאון וטראומה. אבל כדאי לשים לב שהוא עלול לגרום לנמנום ולכן לא כדאי להשתמש בו לפני נהיגה וכן לא מומלץ להשתמש בו בתקופת הריון.

מריחת השמן על הרכות יכולה לסייע במצבי מיגרנה או כאבי ראש ובאופן כללי הוא מרגיע את מערכת העצבים.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על מירה כהן שטרקמן