סלק אדום – ערכים תזונתיים ויתרונות בריאותיים

מעט על סלק אדום:

מוצא הסלק מאזורי הים התיכון ומערב אסיה. הסלק האדום התפתח כפי הנראה מסלק הבר. השם המדעי Beta מקורו באנגלית עתיקה Beet שמשמעה לעשות טוב, לשפר ו- Vulgaris פרושו מצוי. כך גם נשמר שמו האנגלי Red beet. ברפואה הקדומה האמינו שצורת הצמח מעידה על תכונותיו הרפואיות, על כן יחסו לסלק האדום איכויות רפואיות הקשורות למחזור הדם. ביוון היה נוהג להביא תקרובת של סלק לאל אפולו במקדשו שבדלפי.

הסלק מוזכר בכתבי אריסטו (מאה 4 לפנה"ס) כצמח מרפא ורק במאה השניה לספ"נ הוא מופיע לראשונה בכתבי אפקורוס כמתכון לבישול. גם במשנה ישנם איזכורים לגידול הסלק בא"י ושימוש בו כתרופה לטיפול בהצטננות:"חמה לחמה וסילקא לצינה" (פסחים קי"ד). בימי הביניים אין הרבה עדויות לגידול הסלק מלבד באיטליה ובאזור ספרד. במאה ה-7 הוא נודד בדרכי הסחר למזרח ונזכר לראשונה בכתבים סיניים ורק בסוף המאה ה 16 החלו לגדלו כגידול חקלאי באנגליה ובגרמניה.

גם הסלק וגם העלים בעלי תכונות רפואיות רבות. כדי לשפר את טעם העלים מומלץ לבשל אותם בישול קצר במי מלח. לשמירה מירבית על הערכים התזונתיים. אין להסיר את העלים, לחתוך, או לקלף את הסלק קודם לבישולו. את השורש ניתן לאדות, לבשל, לאפות או לקלות. חומרי הפיגמנט בסלק מהווים מקור מצויין לקרטונואידים, ואנתוציאנידים שהם שהם פיטו כימיקלים רבי עוצמה המגינים עלנו מפני מחלות סרטן ומחלות כרוניות. בנוסף לאנתוציאנידים תכונות אנטי דלקתיות המסיעות בהתחדשות רקמות החיבור, זרימת דם ומקטינות רמות כולסטרול.

גם לאחר הבישול, הסלק מכיל מות ניכרת של בטא קרוטן, ויטמיני B וויטמין C. כמו כן מכיל מינרלים כגון ברזל, סידן, אשלגן, מגנזיום, אבץ, נחושת, זרחן ופלואור.

סלק הוא ירק עשיר ביותר בתרכובות פנוליות שלהם מיחסים פעילות אנטי אוקסידנטית חזקה משל הויטמינים ופעילות אנטי סרטנית. הסלק עשיר בסיבים תזונתיים. אלה מתפרקים במעיים על ידי החידקים הידידותיים ויוצרים חומצה בוטירית המונעת שיגשוג של תאים סרטניים. הסלק הוא הירק של ה Spleen. אפשר לבשל אותו ולאכול אותו כמרק בורשט, או לאדות אותו ולאכול כסלט. הסלק האדום מכיל פיגמנט צבע בשם בטנין (betanine) המגדיל את ניצול החמצן בתוך התאים ומגביר את יכולת השיקום שלהם. מבנה הבטנין דומה ללציטין המצוי בתאי השריר ומעודד יצור מרכיבים חשובים בכבד, בכליות, בטחול ובלבלב.
האינדקס הגליקמי של הסלק גבוהה יחסית (90), על כן חולי סוכרת צריכים להקפיד לאכול בתוספת של מזונות בעלי אינדקס גליקמי נמוך.

סלק אדום – יתרונות בריאותיים:

• ניקוי הדם: לאכול סלק כל יום במשך שלושה שבועות, או לשתות במשך יומים -שלושה מיץ סלק בלבד.
• אנמיה: לאכול סלק כל יום. הסלק מכיל כמות יפה של ברזל וויטמיני B.
• דלקות ואבנים בכליות ובדרכי השתן: לאכול סלק כל יום. אזהרה: סלק אדום לא מומלץ למי שמייצר אבני כליה מסוג אוקסלאטים, בגלל ריבוי האוקסלטים בסלק.
• סרטן מעי הגס: לאכול כל יום סלק. עדיף לשתות שתי כפות מיץ סלק אדום לא מבושל ארבע פעמים ביום.
• סרטן הדם (לאוקמיה): לאכול או לשתות כל יום סלק אדום. עדיף לשתות שתי כפות מיץ סלק אדום ארבע פעמים ביום.

• נפיחות (דלקות) בבלוטות הלימפה: לשתות שתי כפות מיץ סלק אדום לא מבושל ארבע פעמים ביום. לסלק פעילות אנטי חידקית ואנטי ויראלית.
• סוכרת: הסלק מומלץ לחולי סוכרת מבוגרים (סוג 2) משום שמעודד את הלבלב לייצר אינסולין. מומלץ לאכול אותו מאודה, או מבושל, אך לא לשתות אותו כמיץ. כמיץ הוא חסר סיבים תזונתיים, על כן המדד הגליצמי שלו עולה.

• גמילה מעישון: צריכת עלי סלק טריים (מנגולד), על בסיס יומי, עוזרת לניקוי הכבד ומבטלת את השפעת ההתמכרות לניקוטין.
• טיפול טבעי לריח רע מהפה: לשתות כל יום 2 כוסות מיץ סלק. לסלק יכולת אנטי דלקתית גבוהה המאפשרת הפחתה בריח הרע מהפה במידה ומקורו בחיידקים הנמצאים בחלל הפה.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר