ריפוי שמאני – כל מה שצריך לדעת על שמאניזם
המסורת השאמאנית קיימת במקומות רבים בעולם, כאשר לכל מקום ואזור בעולם יש את המאפיינים שלו ודגשים שמייחדים את האוכלוסייה האזורית.
אתם מוזמנים להכנס למצב של מודעות אחרת… למצב של ריפוי שמאני
מה זה ריפוי שמאני?
מקור המילה שאמאן הוא מסיביר משבט הנקרא "טונגוס", בארץ מזוהה השאמאניזם עם האינדיאנים אבל המסורת השאמאנית קיימת במקומות רבים בעולם, כאשר לכל מקום ואזור בעולם יש את המאפיינים שלו ודגשים שמייחדים את האוכלוסייה האזורית.
כאשר החלה המהפיכה התעשייתית והמדע החל להשתלט על חיינו, סיגלנו לעצמנו את דפוס החשיבה הלוגית, החשיבה המציאותית, כך נוצרה בתוכינו דפוס החשיבה הפיזית בה המקום לרוחניות ומיסטיקה נותר מועט. כיום רק במדינות מסויימות הגישה הרוחנית היא "דרך חיים" ונציין מדינות כגון הודו וטיבט אשר עדיין משמרות את המסורת בה הרוחניות, הטבע הם דרך החיים. כיום אנו עדים לגל הולך וגדל של אנשי המערב המודרני שנוסעים לארצות אלה בכדי לחוות את הרוחניות שבהן וחוזרים מלאים התרגשות, אנרגיות, נינוחים ובעיקר עם ראיית העולם גם מזוויות נוספות ולאו דווקא הזוית המטריאליסטית היא השלטת כסף, קריירה, עבודה.
התפיסה השמאנית
התפיסה השאמאנית חושבת וחיה אחרת את המציאות בצורה אחרת מהצורה שאדם רגיל חווה אותה יום יום, תפיסת המציאות נעה בין מימדים שונים, החיים בטבע תוך הכרות עמוקה ושימת דגש לרחשיו ותנועותיו וספיגה מלאה של כל הסביבה הטבעית.
התורה השאמאנית מלמדת אותנו להכנס למצב של מודעות אחרת, בד"כ כלל ע"י צלילים מונוטוניים ועקביים כמו תופים, פעמונים, קערות טיבטיות ועוד. הכניסה למצב של מודעות אחרת הוא מצב הכרתי בו קיימת שליטה מלאה על הנעשה אך הכניסה למצב המודעות האחר מאפשר הקמת קשר מודע עם שומרי העוצמה וישויות רוחניות כדי לעזור לאחרים ולעצמו בדרכים שונות ומגוונות ולימוד חוקי הקוסמוס.
היכולת לעבור במודע ממצב של ערות מוחלטת למצב של טראנס, ובעצם אל מחוץ לגופו הפיסי, היא תכונה ייחודית לשאמאן. במהלך הטראנס עוזבת נשמתו של השאמן את גופו הפיסי ועוברת לעולמות אחרים או למקום אחר בעולם זה. מרבית השאמאנים מדווחים על תהליך של עזיבת הנשמה את גופם הפיסי ועריכת "מסע" במקום אחר.
בעבר הרחוק, עזיבת הנשמה את הגוף וקבלת מסרים מעולמות רוחניים הייתה שמורה לנביאים. הן השאמאן והן הנביא נכנסים למצב של אקסטאזה לצורך עבודתם, ולשניהם היכולת להיפרד לזמן מסוים מגופם הפיזי. ההבדל העיקרי הוא בגורמי התקשור. הנביא מקבל מסרים ומעביר אותם כמות שהם ואילו השאמאן מקבל מסרים מקודדים אשר ביכולתו לפענח אותם ולהתאים אותם לזקוקים לעזרה והנחייה. כמו כן לאחר חזרתו אל גופו, עם תום האקסטאזה, השאמאן זוכר את שראה ויכול לספר את דבר מסעותיו לאדם או לקבוצה שלפניו. הנביא אינו זוכר על פי רוב את שעבר עליו.
המסע השמאני
כאשר מתחילים במסע השאמאני, יש להגדיר את מטרות המסע כחיפוש תשובה לשאלה. הגישה האינדיאנית לשאמאניזם מספרת על קשר בין עולמינו הפיסי לעולם הרוחות. במסע השאמאני אנו חוצים את הגשר אל עולם הרוחות ומתחברים אל ישויות רוחניות שעימן נועצים לגבי השאלות ומקבלים תשובות. לאלה העוסקים בשאמאניזם, קיימת היכולת לתרגם את המסרים שמתקבלים במסע הקסום ולהעביר אותו לאנשים הזקוקים למידע ולפתרון.
פעולת השאמאן מחייבת יכולת בסיסית טבעית ותקופת הכשרה ארוכה, הנמשכת, בדרך כלל, שנים. במהלך תקופה זו הוא (או היא) לומד עם שאמאן ותיק ומומחה, ופועל בהדרכתו. זאת, כאמור בנוסף ליכולת הבסיסית בה ניחן השאמאן, בהיותו מדיום בין העולם הזה לעולמות אחרים. במהלך תקופת חניכותו לומד השאמאן כיצד להשתמש ביכולתו המיוחדת וכיצד לנצל כוחותיו.
כל אדם יכול להפוך לשאמאן באחת משלוש דרכים:
- העברת התכונות בתורשה.
- בחירתו לתפקיד המדיום על ידי גורם חיצוני.
- בחירה אישית של האדם – במקרה זה מדובר בתהליך ארוך במיוחד, שכן עליו ללמוד את התפקיד, שאינו מיועד לו, מאפס, בעוד שבשני המקרים הראשונים הוא "נבחר".
על מנת שיוכל להפוך לשאמאן לומד האדם להכנס למצב של טראנס ולשוחח עם הרוחות, המדריכות אותו. התהליך, כאמור, ממושך ומודרך על ידי שאמאן ותיק ומנוסה. בנוסף כולל התהליך לימוד פילוסופיה והסטוריה של השבט, שכן במקרים רבים הרוח המדריכה את השאמאן תהיה מקורבת לשבט.
