תרד – ערכים תזונתיים ויתרונות בריאותיים
זה מה שיקרה לגוף שלכם אם תוסיפו תרד לתפריט היומי שלכם. מדהים!
מעט על תרד:
מוצא התרד מהאזורים ההרריים של פרס ואפגניסטאן. השם הלועזי spinach ניתן בימי הביניים במאה ה13 ונגזר מהמילה הפרסית aspanakh.
התרד כירק למאכל ולריפוי כפי הנראה לא היה ידוע ליוונים ולרומאים ולא נזכר בכתביהם. יתכן שהיהודים פגשוהו לראשונה בגלות בבל ופרס. בתקופת בית שני התרד היה נפוץ בקרב היהודים כצמח מאכל. התלמוד מעיד שאכלו את עליו מבושלים (מסכת תרומות י', י"א). התלמוד הירושלמי מציין "מי תרדין"- מרק שבושלו בו עלי תרד. השימוש בו היה נפוץ גם לריפוי: "אמר רב חסדא: תבשיל של תרדין יפה ללב וטוב לעיניים וכל שכן לבני מעים"( ברכות ל"ט).
ר' חנניא ור' יוחנן ציינו את עובדה שלא נמצאו חולי שחין ומצורעים בקרב היהודים בבבל מפני שהרבו שם לאכול תרדין ואכן שחין וצרעת הן מחלות שנגרמות מתת תזונה חמורה. רק בתחילת התקופה הנוצרית במאה הרביעית לספ"נ התרד נהיה לצמח מאכל מקובל בקרב התושבים הביזנטים.
התרד חדר לסין במאה ה7 לאחר שניתן כמתנה לקיסר הסיני על ידי מלך נפאל. כפי הנראה השימוש בו התפשט מסוריה וא"י לכיוון צפון אפריקה בעקבות התפשטות האיסלאם ובאירופה הוא החל להתבסס רק במאה ה12 עם הכיבוש המורי (מוסלמי) של ספרד. בתקופה מסויימת הוא כונה "הירק הספרדי". במאה ה13 כבר נמצאו עדויות על הגידול שלו באזורים שונים בגרמניה ובאנגליה והחל מהמאה ה14 הוא נחשב כצמח תבלין בגינות הצמחים של המנזרים השונים ברחבי היבשת.
בשנת 1390 התפרסמו לראשונה באירופה מתכונים על בסיס התרד בספר הבישול המלכותי של המלך האנגלי ריצרד ה11.
התרד היה אחד המאכלים האהובים על הנסיכה קתרינה דה מדיצ'י (מאה 16). וכאשר עזבה את פלורנס שבאיטליה כדי להתחתן עם יורש העצר הצרפתי היא הביאה עמה טבח שיבשל לה מאכלי תרד כפי שאהבה.
במאה ה-19 החלו לגדל תרד בארה"ב ומאז היא נחשבת ליצואנית הגדולה של התרד. בסוף שנות ה30 של המאה ה-20 התרד החל להתפרסם עם התפשטות הפופולריות של הדמות המצויירת "פופאי המלח".
תרד – חומרים פעילים וערכים תזונתיים:
תרד נחשב למקור הטוב ביותר לויטמין k מהקצובה היומית ולמקור טוב לבטא קרוטן ( 50% מהקצובה היומית) כמו כן מכיל ברזל, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין B6, אשלגן, ויטמין E וקלציום.
אזהרה: התרד מכיל כמויות גבוהות של חומצה אוקסילית (0.5 גרם/100 ג') העלולות ליצור אבנים בדרכי השתן. כמו כן מכיל ניטרטים (85 מ"ג/100 ג') ההופכים לניטריטים ולניטרזאמינים המזיקים לבריאות. לאור הנתונים הללו לא ממליצים על אכילת תרד לילדים מתחת לגיל שלוש לזקנים ולנשים הרות ומניקות.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על הלל לרנר