צמחי מרפארפואה משלימה

זנגביל- ג'ינג'ר

לשורש הזנגביל שימושים רבים הן במטבח, כתבלין ארומתי והן בארון התרופות הטבעיות, כצמח מרפא רב שימושי ברפואה הטבעית.

שלהי הסתיו הישראלי מביא עימו תחילתה של פריחה חדשה ושל עונת איסוף צמחי מרפא שייבשו וכעת ניתן לעבדם למטרות ריפוי. אחד מצמחי המרפא החשובים לעונת הסתו הוא הזנגביל הרפואי– Zingiber offocinaliis המוכר גם בשם: ג'ינג'ר. באופן לא מפתיע הסתו היא עונת האיסוף של הצמח. כשהאדם זקוק – הטבע נותן. עונת הסתיו מביאה עימה התחדשות נפלאה המתחילה עם ירח ריק של אחרי החגים. כשהירח מתרוקן עבודת הצמיחה האנרגטית והפיסית קלה יותר. ירח מלא מציף אותנו עם כל מה שבפנים ואלו ימים של התבוננות לקראת שינוי. התרוקנותו של הירח מקלה על עבודת השינוי שמתאימה מאד לעונת המעבר.

אבל לעיתים השינויים מגיעים עם שפעת, התקררות, נזלת וחום – ולכל אלה הזנגביל מצוין.
מוצאו של הצמח מהמזרח הרחוק והוא נקלט באזור המזרח התיכון לפני יותר מאלפיים שנה כתרופה נדירה ויקרה. כיום הזנגביל נפוץ כצמח מתורבת וניתן לגידול בישראל באזורים החמים, בקרקע קלה ומוצלת. אין צורך בהשקיה מרובה ודי בהשקיה של פעמיים בשבוע.

שתילת הפקעות או הזרעים של הצמח נעשית באביב בחודש אפריל ואיסוף היבול נעשה בעונת המעבר המקבילה – הסתיו.

לשורש הזנגביל שימושים רבים הן במטבח, כתבלין ארומתי והן בארון התרופות הטבעיות, כצמח מרפא רב שימושי ברפואה הטבעית.

הוספת הזנגביל לתבשילים, רטבים ודברי מאפה, משביחה טעמם של המזונות בחריפות משולבת במתיקות ומשפרת את ספיגת הרכיבים התזונתיים של המזון.

אחת הדרכים לשלבו בארוחה היא הוספתו לרוטב לסלט. האנרגיה החמה של הזנגביל מאזנת את האנרגיה הקרה של העלים הירוקים, ממריצה עיכול, משפרת תאבון, מפיגה גאזים ומניעה את הצ'י (אנרגיית החיים) בקיבה ומחטא זיהומים במערכת העיכול.

מערכת העיכול של האדם פועלת בצורה תקינה הינה רוב הדרך לבריאות תקינה. מירב התחלואים מגיעים כאשר מערכת העיכול עצלה, חולה, מדממת או מביאה חוסר נוחות כללי.

רוטב זנגביל לסלט עלים ושורש:
2 כפות שמן זית בכבישה קרה
מיץ מחצי לימון
1 כפית דבש
1 כפית זנגביל טרי מגורד
1/2 כפית מלח ים אטלנטי
לערבב היטב את חומרי הרוטב.
לסדר בצלחת הגשה עלים ושורשים מסוגים שונים: חסה עגולה, חסה אדומה, נבטי חמניות, מקלות גזר דקות, מקלות קולורבי דקות, מקלות סלק אדום. לשפוך את הרוטב ולהגיש מייד.

בנטורופתיה וברפואה הטבעית משתמשים בזנגביל הטרי למצבי הצטננות, צמרמורות. הצמח מסייע לכיוח ולהזעה ולמעשה "מוציא קור" מהגוף.

חליטת צמחי מרפא למצבי הצטננות והתקררות:
2 כפיות זרעי כוסברה
2 מקלות קינמון
6 פרוסות דקות של זנגביל טרי
6 שיני ציפורן
3 תרמילי הל
6 כוסות מים

לבשל הכל בסיר סגור במשך 20 דקות. בסיום הבישול לכבות את הגז ולהוסיף פרוסות לימון. להגיש חם. החליטה מחממת, מייזעת, מפיגה כאבי בטן, מורידה חום וטעימה מאד. אין צורך להוסיף סוכר – טעמו של המשקה מיוחד.

שורש זנגביל מיובש מכונה בסין גאן ג'יאנג. ברפואה הטבעית נוהגים להוסיפו לתערובות צמחי מרפא כדי להפחית רעילות ולשפר ספיגת הרכיבים הרפואיים ביעילות.

השורש היבש מקל במצבי בחילה ובעיקר בנסיעות ובזמן הריון. אפשר ליטול אותו בכמוסות או לחלוט לתה.

לבחילות נסיעה נוטלים 200 – 400 מ"ל לפני יציאה לדרך. בזמן הריון לוקחים עד 1 גר' כנגד בחילות בוקר.

חשוב להיזהר בשימוש בזנגביל במצבים בהם יש חום בקיבה, דלקות מעיים כיבים וכדומה. גם בתקופת ההיריון ראוי ליטול אותו בזהירות, אם כי לא הוכחה רעילות לעובר בשימוש בצמח בתקופת ההיריון.

רטיות נגד כאבי מפרקים:
האיכות המחממת של הצמח טובה לטיפול בכאבים ראומטיים הנובעים מדלקת מפרקים ניוונית או ראומטית. אפשר להשתמש בשמן הארומתי של הזנגביל או בזנגביל טרי.

שימוש בשמן ארומתי:
לערבב 4 טיפות שמן ארומתי של הזנגביל עם כף שמן שקדים וכפית שמן נבט חיטה. למרוח על המפרקים הכואבים ולעסות בעדינות פנימה.

שימוש בזנגביל טרי:
לרסק שורש זנגביל טרי ולמרוח מייד על האזורים הכואבים.

ליצירת קשר ופרטים מלאים על מירה כהן שטרקמן

Back to top button