גד השדה – כוסברה
גד השדה הוא אחד מצמחי המרפא המופלאים, בעל פרופיל רפואי רחב ומגוון שימושים. הצמח שימש כצמח מרפא אצל הרופאים היווניים והרומיים.
גד השדה הוא אחד מצמחי המרפא המופלאים שמוצאם מאזור ארץ ישראל וסוריה, בעל פרופיל רפואי רחב ומגוון שימושים. שמו הפופולארי בא מערבית: כוסברה. ריחה העז של הכוסברה אינו מותיר אדישות- או שמפתחים אהבה לכוסברה או דחייה. ואכן שמה הלטיני – Coriander – מקורו במונח היווני Koros שמצביע על ריח בלתי נעים.
הצמח שימש כצמח מרפא אצל הרופאים היווניים והרומיים החל מהמאה החמישית לפני הספירה ומוזכר גם בכתבי היפוקרטס, אבי הרפואה.
אבל גם לפני כן, יש עדויות לשימושים בגד השדה כחלק מהרפואה הטבעית המסורתית באזור ארץ ישראל כבר לפני 8000 שנה והוא מופע גם בכתבים הודיים עתיקים, בסנסקריט כבר לפני 7000 שנה.
ברפואה הטבעית ובנטורופתיה אנו עושים שימוש בכל רכיבי הצמח: עלים, זרעים ופירות – הכל בהתאם לעונת השנה ולמטרה הטיפולית. אין הגבלה בשימוש בתקופת הריון והנקה ולא מוכרות אינטראקציות עם תרופות.
בעונת הסתיו מומלץ לתת תשומת לב למערכת העיכול ומערכת הנשימה ולהכינן לחורף. תקופת הביניים של הסתיו מגיעה אצל רבים עם אלרגיות במערכת הנשימה, קשיי נשימה, סינוסיטיס, זליגה של נזלת, קשיי עיכול, רגישות בעיניים, אפטות בפה ועוד סימנים חיצוניים המעידים על חוסר יכולת של הגוף והנפש להסתגל לשינויי העונות.
זרעי הכוסברה מחזקים ומטפלים בזיהומים, מסלקים את הקור שחדר לגוף וגורם למחלות ומסייעים למערכת העיכול לפנות גזים כלואים.
מרתח לטיפול בהתקררות:
1 כף זרעי כוסברה
5 פרוסות ג'ניג'ר טרי
1 מקל קינמון
4 ראשי ציפורן
4 כוסות מים
לבשל בסיר סגור במשך 20 דקות.
להסיר מהגז ולהוסיף 4 פלחי לימון ולשתות 4 כוסות ביום.
המרתח מחממם אץ הגוף ומוציא ממנו רוח קרה.
מזרעי הכוסברה מפיקים שמן רפואי המסייע להרפיית שרירים, הרגעת כאבים, הרגעת מתח והשריית שינה נעימה.
תערובת ארומתית להרפיית שרירים:
4 כפות שמן שקדים
1 כף שמן נבט חיטה
4 טיפות שמן ארומתי כוסברה
1 טיפה שמן ארומתי קינמון
2 טיפות שמן ארומתי בזיליקום
3 טיפות שמן ארומתי אשכולית
האשכולית מעודדת פעילות לימפתית וטובה לתחזוקה של שרירים ומתאימה לטיפול בספורטאים.
סממני המרפא של גד השדה מוכרים מתקופת המקרא. בספר שמות טז לא – המן שירד לבני ישראל במדבר מושווה לגד השדה הטעים לחיך – "והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחית בדבש". הגדרת הצמח כ"צפיחית בדבש" יכול להראות עד כמה היה מקובל ואהוב בתקופת המקרא.
מוצאים שימושים רפואיים גם בתקופת המשנה והתלמוד. במסכת כתובות כ"א בתלמוד נאמר: "דאכלא כוסברתא הוו לה בני בשרני" דהיינו אשה האוכלת כוסברה, בניה שמנים ובריאים.
בסיפורי אלף לילה ולילה הוא מוזכר כסם אהבה, בזכות ריחו העז והארומתי המעורר את מערכת החושים.
הצמח גדל בר באדמה כבדה במהלך החורף ולקראת חודש מאי צבע הזרעים משתנה מירוק לחום צהבהב וטוב אז לאוספם. העלים הירוקים משמשים לסלטים, בישול, תיבול והם עתירים בפיטוכימיקלים ובפרט בכלורופיל המחזק ומעשיר את הדם ומסייע לתפקוד הלב ועל כך עמד גם הרמב"ם בהלכות הבריאות שכתב.
פריחתה הלבנה של הכוסברה מופיעה בחודשי האביב- מרץ עד מאי. התפרחת דומה לתפרחת השומר וצלע השור, בהיות הצמח שייך למשפחת הסוככיים.
מומלץ לזרוע את הכוסברה בתקופת הסתיו- סוף חודש נובמבר ועד מחצית דצמבר באדמה כבדה ורטובה.
הארומה החזקה של גד השדה הביאה אותו גם אל תעשיית השיכר והממתקים ומוסיפים אותו לממתקי שוקולד.
מרתח זרעי גד השדה לטיפול בדלקות עיניים ואפטות:
1 כף של זרעי כוסברה
500 מ"ל מים
לבשל בסיר סגור במשך 15 דקות. לצנן היטב. לטבול צמר גפן או גזה במרתח ולהניח על עיניים עצומות במשך דקה. לחזור על הפעולה כל שעתיים.
ולאפטות- לשטוף את הפה עם מי המרתח – כל שעתיים.
הרמב"ם ממליץ על הכוסברה כתבלין מעורר תאבון, מפיג גזים ומשקיט הקאות.
ברפואה העממית הערבית משתמשים בפירות הכוסברה להרגעת אנשים הסובלים ממזג חם המתאפיין במתח רב. אנשים שאינם יודעים להנות מ"ההווה" אלא עסוקים בדאגות ובציפייה אל העתיד ומתוך מתח, בשינה לא רגועה, מחשבות מטרידות, עצבנות, חוסר מנוחה ואכילה חטופה . הרמב"ם מציין שלאנשים כאלו אין אפילו זמן לעשות את צרכיהם וכך הם מפתחים עצירות "טבעית".
התימנים נוהגים להוסיף את הכוסברה ל"סחוג" ביחד עם פלפל חריף וכך מסייעים לתנועה פריפריאלית של הדם, שפעול העיכול, שיפור מערכת החיסון ועירנות טובה.
גד השדה- הכוסברה – הוא חלק מגינת המרפא וחלק מארון התרופות של הרפואה הטבעית.
ליצירת קשר ופרטים מלאים על מירה כהן שטרקמן