עצלנות יתר – האם זו בעיה כרונית?
למה קשה לכם להזיז ת'תחת, האם זה כרוני, האם זה רע, האם יש לזה פתרון? - עצלנים מצויים קוראים לאנרגיית ביצוע.
כולנו מכירים את תופעת העצלנות. יש אנשים שמגדירים עצמם כעצלנים מושבעים – אין להם כוח וחשק לעשות דברים, למרות שהם מרגישים שחשוב, הכרחי ונחוץ שיבצעו אותם. משהו בתוכם מתנגד לעשייה והם נלחמים בתוך עצמם ועם עצמם.
כאשר הרצון חצוי, אובדת אנרגיית חיים רבה שהייתה נחוצה לביצוע המטלה. אותה אנרגיה מושקעת במלחמה עם עצמנו ובמלחמה כזאת אין מנצחים. אצל העצלנים, הצד המנצח הוא זה שמושך לכיוון של "שב בשקט ואל תעשה, מקסימום תסבול קצת מרגשות אשם, מתסכול, ביקורת עצמית וכעס שלך על עצמך או של אנשים אחרים עליך".
יש אנשים שמשלימים עם העובדה שהם עצלנים ואף מגדירים את עצמם ככאלו. אחרים יבקרו את עצמם על תכונה בלתי רצויה זו. הם ימעיטו בערך עצמם על היותם עצלנים, יפתחו תסכולים וכעסים על עצמם ועל אנשים אחרים, שגורמים להם להרגיש כך. עקב כך הם עלולים להפוך לתבוסתנים, ירימו ידיים, יוותרו וייאנחו: "הייתי רוצה אבל… אני עצלן מדי".
אנשים חרוצים נוהגים לבחון בהתנשאות את הזן העצל: הם מבקרים, שופטים וגם סולדים מהתופעת העצלנות. לעתים הם גם יירו חיצי רעל מדרבנים, כלפי העצלן הסורר, הלוקה, לדעתם, בתכונת אופי קשה.
עצלנות בגלל צ'אקרה חסומה
אך מסתבר כי העצלנות אינה תכונת אופי נלוזה והיא לא קשורה בהכרח לכוח רצון חלש. העצלנות תלויה גם במצבנו האנרגטי, רוחני, פיזי ונפשי. העצלנות לא הייתה באה לידי ביטוי אלמלא היו מעורבים בה שני כוחות פנימיים: מצד אחד – מחשבה שצריך לעשות משהו ומצד שני – מחשבה שאין מסוגלות, יכולת או רצון. האדם נקרע מבפנים ומאבד אנרגיה.
לכל בני האדם ישנה מערכת אנרגטית שמורכבת מהילה – המעטפת החיצונית שעשויה מחומר אתרי שקוף, ומצ'אקרות – מרכזים פנימיים בהם זורמת אנרגיית החיים. הזרימה של אנרגיית החיים אחראית לתפקודי האדם בכל המישורים: הפיזיים, רגשיים, מנטאליים ורוחניים.
כאשר, מסיבות שונות נוצרת חסימה באחד ממרכזי האנרגיה, האנרגיה נתקעת ואינה יכולה לזרום. הדבר משפיע על חיוניות ועל חשיבה חיובית. כאשר החסימה הינה לטווח ארוך, נוצרות בעיות במישור הפיזי (כאבים, מחלות), הרגשי, המנטאלי (צורת החשיבה הופכת להיות פסימית ושלילית), והרוחני.
עשייה קשורה לצ'אקרת הבסיס – המרכז האנרגטי שאחראי על הגשמה ועשייה פיסית. כאשר המרכז הזה נחסם, האדם מרגיש חולשה, עייפות, חולי, ריחוף וניתוק מהמציאות או פשוט קושי לבצע מטלות יומיומית.
כדאי להדגיש שלא כל הסימפטומים שצוינו לעיל, יופיעו בהכרח. הדבר תלוי במשך הזמן של החסימה (שעות, ימים, חודשים, שנים). לעתים חסימות בצ'אקרות מופיעות עם לידת האדם.
אם וכאשר תיפתח צ'אקרת הבסיס, תשתחרר אנרגיית החיים, שתאפשר לבצע בקלות רבה את שברצוננו לעשות.
עצלנות בגלל פחד
עצלנות יכולה לנבוע גם מרגש של פחד, שיכול גם להיות מוסווה ובלתי מודע. אפשר לכנותו "פחד עצלנותי". ברגע שנכיר בפני עצמנו כי ייתכן שזו הסיבה לאי העשייה שלנו, נוכל לבחור כיצד להתמודד עם הפחד. נוכל לקבל החלטה האם ניתן לפחד לנווט ולהכריע אותנו בהחלטתנו או שמא נתגבר על הפחד, נהפוך אותו לדחף ונפעל למרות שהוא קיים. יתכן ודרך העשייה וההתגברות הפחד יתפוגג מאליו. חשוב שנדע את האמת לגבי הכוחות הפנימיים המניעים או עוצרים אותנו בחיינו.
כדי לחשוף את הפחדים, כדי להבין מדוע אנו מתעצלים לעשות משהו, כדאי לברר מהו הרווח המשני שאנו מפיקים מאי-העשייה: האם יש לנו פחד מכישלון, האם, לחילופין יש לנו פחד מפני הצלחה, האם אנו מפחדים מהתוצאה הסופית?
מקורם של פחדים בלתי מודעים, יכול להיות גם באמונות שליליות, שהתגבשו עקב התנסויות העבר. אנו מפחדים להיות נשלטים, מפחדים שיגידו לנו מה לעשות או להרגיש כמו עבדים. לעתים אנו מפחדים להתמודד עם משהו בלתי נעים, שבעבר גרם לנו לסבל ואולי גם למוות טראומתי.
כדי להגיע אל שורש הפחדים, אפשר לבצע רגרסיה לחיים קודמים והתחברות לתת המודע על ידי היפנוזה או דמיון מודרך.
עצלנות בשל חוסר ביסוד האש
לפי הרפואה הסינית, 5 יסודות עומדים בבסיס כדור הארץ וגוף האדם: אש, אוויר, מים, אדמה, עץ.
עצלנות יכולה להיגרם עקב חוסר ביסוד הדינמי – אש.
כאשר מתחברים אל היסוד הזה, מרגישים כי "המנוע הפנימי" ניצת לחיים ומתעוררות אנרגיות של ביצוע ועשייה, מתוך התלהבות וקלות. עודף ביסוד אש גם הוא אינו רצוי, משום שהוא גורם לתחושות של היפראקטיביות, חוסר מנוחה עצבנות. עודף וחוסר כאחד אינו רצוי וחשוב האיזון הפנימי.
מותר גם קצת לנוח
אנשים רבים מחוברים להיגיון ששולט בהם, על ידי משפטים כמו: "אני חייב", "אני צריך" וזה גורם להם לתחושת אי נעימות ולאובדן חופש הבחירה שלהם. עלינו להבין כי במוח יש שני חלקים עיקריים: האונה השמאלית – שההיגיון שולט בה, והאונה הימנית – היצירתית, אמנותית, אינטואיטיבית. במקרה של עצלנות, ייתכן שאנחנו לא מאפשרים לאונה לימנית והחלק האינטואיטיבי שלנו, צועק לנו: לא עכשיו! לא כדאי!.
עלינו ללמוד להקשיב לאינטואיציה ולכבד את כל החלקים שבתוכנו, כולל אלו שרוצים חופש ומנוחה. כדאי ומומלץ להחליף את הדיבור הפנימי הנוקשה שלנו, המלא כל כך אילוצים, בשיחה יותר נינוחה. להתחבר לחופש הבחירה ולעוצמה ולהצהיר: "אני בוחר", לא "אני חייב".
עלינו לזכור כי אנחנו לא חייבים לעבוד כל הזמן, כדי "לא להיות עצלנים" או כדי לרצות את הסביבה ואת עצמנו. מזמן יצאנו מעבדות – לחירות. לפחות זה מה שאנו אמורים היינו לעשות.
מותר לנו לנוח, להתבטל ולעשות דברים "לא חשובים", דברים שהנפש שלנו מבקשת לעשותם. הדבר יגרום להשראה להגיע אלינו לעתים תכופות יותר.
אם אתם עומדים לפני מילוי מטלה, שחשוב למלאה בפרק זמן מסוים וקבוע מראש, ייתכן שתתעצלו ותסבלו עקב כך. אז אפשר לבקש מאנרגיה מתאימה להגיע ולהתחבר אליה.
מתחברים לאנרגיה המתאימה
קחו נשימה עמוקה דרך האף, החזיקו מעט בבטן ושחררו באיטיות ובחוזקה דרך הפה. אמרו לעצמכם: "אני קורא/ת לאנרגיית ביצוע, מעשיות, סדר להגיע ולהיכנס אלי כאן ועכשיו!" עשו זאת שלוש פעמים.
כעת הרגישו בזרימת האנרגיה או דמיינו אותה. דעו כי האנרגיה מגיעה והיא בדרך. היא תגיע בזמן הנכון – אולי מיידית ואולי בעוד כמה שעות או ימים. תחושו בה ולפתע תמצאו עצמכם מבצעים את המטלה בקלות, יעילות ובהנאה. תוכלו גם לצחוק עם עצמכם ולומר: "זה לא אני, זו האנרגיה".
אם יש לכם ספק שזה יעבוד, דעו כי ספק הוא פסק של אמונה ועליכם להתחבר, באותו אופן, לאנרגיית אמונה. דעו כי יש לכם הכוח לשנות את הלא רצוי במקרה הזה. לעתים מומלץ לפנות לגורמים חיצוניים שיחברו אתכם לאנרגיית החיים.
קרדיט: אילנה בהט.